אסבסט - רקע כללי

השימוש הנרחב באסבסט לבנייה בשנות החמישים השאיר אחריו מבנים רבים עשויים מהחומר (שבעבר כונו אסבסטונים).
הכוונה של השימוש באסבסט הייתה טובה: אסבסט הוא חומר עמיד, חזק וזול, שבעבר הרחוק שימש כנראה כחומר יוקרתי ואף שימש לכיוסי גופות של בעלי מעמד רם
(גם גופות שנועדו לשריפה, כיוון שהחומר עצמו עמיד לאש).
הצרה עם האסבסט מתחילה כאשר החומר, שמעורב לרוב עם בטון (אסבסט צמנט) מתחיל להישבר ולהתפורר.
שבירה שכזו גורמת לאבק של אסבסט החודר לריאות בעת הנשימה וגורם למחלות ריאה קשות כמו אסבסטוזיס וסרטן. אסבסטוזיס – מחלה הגורמת לליקוי בתפקוד הריאות, סרטן הריאות ומזוט ליומה (סרטן גם כן). המחלות מופעיו לרב אחרי 10 עד 30 שנה אחרי החשיפה לסיבי האסבסט, הן מחלות קשות הנגמרות בדרך כלל במוות.

בשנים האחרונות במקומות רבים בארץ עוסקים בסילוק וצמצום מפגעי אסבסט.
המשרד להגנת הסביבה הוא הגוף העיקרי הפועל על מנת למנוע מפגעי אסבסט. סמכויות המשרד ניתנות לו מתוקף החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א – 2011 ותקנותיו. המשרד להגנת הסביבה מגדיר את אופן השימוש באסבסט ופינויו וקובע תקנות להסמכות לבעלי מקצוע העוסקים בסילוקו, פינויו והטמנתו.

אסבסט - רקע כללי